<h1>רבינו ירוחם ני"ב ח"כ</h1>
<h2>דף נ:</h2>
העושה מלאכה במוצאי שבת ויום טוב אינו רואה סימן ברכה לעולם כך פשוט בפסחים וכתו' בירושלמי [ה"א] באפוקי שבתא לאו מנהגא, עד דתתפני סדרא, מנהגא פי' שישלימו סדר תפלה ועל זה אמ' אינו רואה וכו'.
<h2>דף נד.</h2>
מוצאי כפור מבדיל כמו שכתבתי למעלה [לקמן ק"ד ע"א] ופשוט שמברכין על האור במוצאי יום הכפורים כמו במוצאי שבת כלומר שאומר בורא מאורי האש בהבדלה. ואף על גב דבמ"ש מברכין על האור היוצא מן העצים ומן האבנים מפני שנברא בו האור, אבל במוצאי יום הכפורים אין מברכין עליהם אלא על אור ששבת.
<h2>דף ק:</h2>
מי שהבדיל ואוכל מיד ורוצה לשתות יין תוך סעודתו אין צרי' לברך בפ"ה כי פטר עצמו בבפ"ה שבירך בהבדלה כמו בקדוש ובדיני קדוש תמצאנו מבואר כי אין חלוק בזה בין קדוש להבדלה.
<h2>דף קב:</h2>
מבדיל מברך על היין ועל הבשמים ועל המאור והבדלה ואם (אינו) [אין לו] אלא כוס א' מניחו לאח' המזון ומשלשלן כי טעם מבדיל כמו שכתבתי כך פשוט בפסחים ובברכות. וזה שאמרנו משלשלן על הכוס, דנראה דאוכל קודם הבדלה, פירש רבינו נסים גאון ביושב על שלחנו וחשכה לו וסבירא ליה דהבדל' אינה קובעת. וכבר כתבתי למעלה [פסחים ק"ה ע"א] כיצד יעשה. ור"י כתב דבודאי אם אין לו כוס ויודע שלמחר ימצא כוס לא יאכל הלילה וימתי' עד למחר ויבדיל עליו אבל אם יש לו כוס ואינו מצפה שימצא יין למחר יותר מוטב שיאכל קודם ויברך ויבדיל על אותו כוס ממה שיבדיל על הכוס ויברך ברכ' המזון בלא כוס, כי אינו יכול להבדיל על כוס פגום. ולאותם שכתבו כי בדיעב' יכול לברך על כוס פגום, מיירי שאין כאן כי אם רביעית בצמצום ואם ישתה ממנו בהבדלה לא ישאר לו לברך ברכ' המזון, ומים אין יכול ליתן בתוכו אפילו למ"ד פגום מכשירו במים, דמיירי שהו' מזוג ואם יתן לתוכו מים יותר לא יהיה ראוי לשתיה.
מברך ברכת המזון ואחר כך אומר הבדלה כך פשוט בברכות והקשו בתו' והא אמרינן דאסור לטעום קודם שיבדיל והיאך אומר ברכת מזון קודם שיבדיל ומתרצין בתו' דמיירי שהיה יושב ואוכל בשבת בערב וחשכה לו במ"ש ואין לו אלא כוס א' מברך ברכת המזון ואחר כך מבדיל עליו.
במוצאי יום טוב אין מברכין על הבשמים דאין נשמה יתרה ביום טוב. ולפיכך אין מברכין בי"ט אחר השבת על בשמים משום דאגב תענוג יום טוב אין (מברכין) [מרגישין] בחסרונה כך כתבו המפרשי' בפסחים.
<h2>דף קג.</h2>
ועוד פשוט ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו, שיאיר כ"כ יפה שיכיר בין מטבע למטבע ואין מברכין על האור שלא שבת ממלאכת עבירה אבל של יולדת או של חולה מברכין. וכן עששית שהיתה דולקת והולכת כל השבת מברכין. ישראל שהדליק מגוי או בהפך מברכין כי מברך אתוספת דהתר מברך אבל גוי מגוי אין מברכי' גזיר' אטו גוי ראשון ועומד ראשון. והמהלך חוץ לכרך וראה אור אם רוב הכרך ישראל מברך על האור שרואה ואם רוב גוים אינו מברך. ואור של כבשן בתחלת הדלקה אין מברכין ולבסוף נעשה להאיר ומברכין. היו יושבין בבית המדרש והביאו לפניהם אור א' מברך לכולם פי' ולא דמי לפת דכל אח' מברך לעצמו אם לא הסבו כמו שכתבתי בברכת הנהנין בהמוציא דדוקא בפת שרגילין להסב אבל בשאר ברכות א' מברך לכלם. ועוד פשוט גחלים לוחשו' כגון שמכניס בהן קיסם כלומר עצי' דקים ודולק מאליו מברכין עליהן אבל לא עוממות כלומר אם אינם כ"כ לוחשות אין מברכין עליהן. ואין מחזרי' על האור כדרך שמחזרין על המצות שאינה אלא לזכר שנברא במ"ש ולא משום הנאה שאם היה משום הנאה היה צריך לברך על כל פעם ופעם שנהנה מן האור כך פשוט ומוכח בברכו'. ואם מברכי' על השלהבת או שלהב' של ע"ז תמצ' למטה בדין מברכין בורא מאורי האש על השלהבת. צפרנים שנהגו לראות לנר כשמברכין בורא מאורי האש כתבו המפרשים כדי להראות שיכול ליהנות מן הנר ושיאות אורו כדי שיוכל להכיר בין צפורן לבשר כמו שיכול להכיר בין מטבע למטבע כמו שכתבתי למעלה. בשמים אין מברכין על הבשמים של גוים דסתמן לע"ז ולא על של מתי' ולא על של ע"ז. ושמן של בית הכסא והעשוי להעביר הזוהמא אין מברכין עליו דאינו עשוי להריח. היה מהלך חו' לכרך והריח ריח אם הכרך רובה גוים אין מברכין על הבשמים של אותו ריח ואם רוב ישראל מברך. והמהלך בשוקי טבריא או בצפורי במ"ש והריח אינו מברך מפני שחזקתו לגמר הכלי' כלומר לעשן כך פשוט בברכות. וכתבו המפרשי' שאין לחזור על הבשמים שאינן אלא להשבת נפש כמו שכתבתי למעלה באור של מ"ש. מתי הוי לילה לענין מ"ש כתבתיו בח"א בדי' מתי הוי לילה ואסור לעשות מלאכה וכו'. העושה מלאכה במוצאי שבת ויום טוב אינו רואה סימן ברכה לעולם כך פשוט בפסחים וכתו' בירושלמי באפוקי שבתא לאו מנהגא עד דתתפני סדרא מנהגא פי' שישלימו סדר תפלה ועל זה אמ' אינו רואה וכו' ולמטה אכתוב אם רוצה לעשות מלאכה קודם שיבדיל.
נר הבדלה מברך בורא מאורי האש ואין מברכין על נר של גוים מפני שלא שבת ולא על נר של מתים ושל ע"ז. וכל מת שהוא אדם חשוב כ"כ שמוציאי' נר לפניו בין ביום בין בלילה בקבורתו והוציאו לפניו נר במוצאי שבת אין מברכין עליו להבדלה בורא מאורי האש כי מאחר שביום אם היו הולכים לקוברו היו מוציאין כמו כן נר לכבוד הוא עשוי ואפילו שהדליקוהו בלילה להאיר כיון שביום היו מדליקין אותו כמו כן אבל אם אינו חשוב כ"כ שאין מוציאין לפניו נר ביום ועכשיו בלילה במוצאי שבת הוציאו נר לקברו להדלקה הוא עשוי ומברכין עליו. ואור של בית הכנסת יש הפרש בין שיש שם אדם חשוב ובין שאין שם אדם חשוב. פרש"י כשיש שם אדם חשוב עשוי לכבודו ולא האיר ואין מברכי' ואם אין שם אדם חשוב עשוי הנר להאיר לו ומברכין פי' ובזמן הזה כיון דאפילו ביום מדליקין נר בבית הכנסת לכבוד הוא עשוי הילכך אין מברכין עליו.
סדר הבדלה בפ"ה ובשמים ומאור והבדלה כך פשוט בפסחים ובברכות.
<h2>דף קג:</h2>
אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר פשוט.
הרוצה לעשות חפציו ולא הבדיל על הכוס צריך לברך בא"י אמ"ה המבדיל בין קדש לחול, אף על גב דעל הכוס צריך יותר. כך פשוט בפסחי' דאמר רב אסי [בשבת ק"נ ע"ב] כי הוינן בי רב כהנא אמר המבדיל בין קדש לחול וסלתינן סילתי, וזה מיירי לעשו' מלאכתו לא על הכוס, וכן פשוט בשבת ואין צריך להזכי' בין או' לחשך. וכתב רי"ף שצריך שם ומלכות ורש"י כתב שאינו צריך לא שם ולא מלכות. ובודאי אם הבדיל בתפלה אין צריך לא זה ולא זה. לעשות מלאכה כבר כתבתי למעלה דאסור עד שיאמר סדר תפלה וכתב הרמב"ם שאסור לעשות מלאכה עד שיבדיל. וכתבו המפרשי' כי קודם שיאמר בורא מאורי האש אסור לעשות מלאכה, ויחזירנה אח"כ לומר על הכוס. פי' וכל זה מיירי במלאכה כגון אורג או כותב וכיוצא בו אבל להדליק נר או להוציא מרשות לרשות אינו צריך כל זה.
<h2>דף קד.</h2>
בהבדלה אומר המבדיל בין קדש לחול ובין אור לחשך ובין ישראל לגוים כי לא יפחות מג' הבדלות ולא יוסיף על ז', ובין יום השביעי לששת ימי המעשה כדי לומר מעין חתימה סמוך לחתימה, ואינה מן המנין. וחותם בא"י המבדיל בין קדש לחול כך פשוט.
אומר הבדלה במוצאי שבת ובמוצאי י"ט ובמוצאי י"ה ובמוצאי חול המועד אבל לא ממוצאי י"ט לשבת כך פשוט בפסחים וכן כתב רי"ף. ולמטה אכתו' בדין מוצאי כפור כיצד מבדיל.
<h2>דף קה.</h2>
אם היה אוכל בשבת בערב וחשכה לו לא יפסיק אלא גומר סעודתו ומברך ברכ' המזון ואחר כך מבדיל אבל אתחולי לא מתחלינן שאסור לאכול קודם הבדלה, ומ"מ אם התחיל לאכול מבעוד יום לא יפסיק כמו שכתבתי, כי אין דינו כמו קדוש כמו שכתבתי [לעיל ק' ע"א] בענין קדוש. והא דאמרי' לא יפסיק דוקא לאכילה אבל אסור לשתות קודם שיבדיל, הילכך יפסיק לשתיה ודוק' לשתיית יין או שכר אבל לשתיית מים לא יפסיק, וכן לעולם מותר לשתות קודם הבדלה כך פשוט ומוכח בפסחים וכן כתב רי"ף.
<h2>דף קה:</h2>
ועוד פשוט שם דברכה טעונה כוס פירוש ברכת המזון והבדלה וצריך לחזר אחריו כמו בשאר מצות ולמעלה כתבתי ממנו. המבדיל בתפלה צריך להבדיל על הכוס כך פשוט בפסחים.
טעם מבדיל כך פשו' בפסחי'.
<h2>דף קו.</h2>
מי שלא הבדיל במ"ש מבדיל והולך עד יום ד' פי' ולא יום ד' בכלל כדאמרי' בגיטין חדא בשבא ותרי בשבא ותלת' בשבא בתר שבת', ד' וה' ומעלי שבתא קמי שבת'. אבל אינו מברך על הנר כלומר בורא מאורי האש כי אם במוצאי שבת כך פשוט בפסחים.
<h2>דף קו:</h2>
אין מבדילין אלא על היין לא על הפת כך פשוט בפסחים וכן כתבו רשב"ם ורב עמרם ור"ת וכן מוכח בברכות [ל"ג ע"א].
<h2>דף קז.</h2>
אין מבדילין על השכר ואם הוא חמר מדינה מבדילין עליו פשוט. פרשב"ם חמר מדינה אם אין יין בעיר כי אם שכר מבדילין עליו. ויש מפרשי' דוקא שאין יין גדל סביב העיר מהלך יום. אבל על המים אין מבדילין אם אין לו לא יין ולא שכר. אם צריך לטעום מלא לוגמיו מן ההבדלה כתבתיו בדיני קדוש [ח"א] כי דינם שוה.
